דליות ורידים ברגליים

דליות ורידים ברגליים אינן מהוות בעיה אסתטית בלבד, אלא גם בעיה רפואית תפקודית, אשר עלולה לגרום לסיבוכים קשים והגבלה ניכרת בתפקוד היומיומי.

מחלת הדליות נפוצה מאוד, ומחקרים מראים שכ – 60% מהאוכלוסייה בעולם סובלים מדליות ורידים, כאשר הנשים חולות בה פי 3 יותר מהגברים.

מערכת הורידים ברגליים שמנקזת את הדם הורידי לכיוון הלב בנויה משלוש מערכות:

הורידים העמוקים אשר מנקזים עד 95% מהדם הורידי.
המערכת השטחית שאליה שייכים וריד הספון הגדול, וריד הספון הקצר והענפים.
והמערכת השלישית הינה מערכת הורידים הפרפורנטים שמחברים את המערכת העמוקה והשטחית.

לאורך וריד הספון הגדול והקצר קיימים במרווח של 10-15 ס"מ מסתמים שמאפשרים זרימת הדם רק למעלה, לכיוון הלב.

מחלת הדליות נוצרת במערכת הורידים השטחית עקב התרחבות של הורידים והמסתמים, שהם חלק מדופן הוריד (אי-ספיקה). הורידים אינם מצליחים לדחוף את הדם למעלה, לכיוון הלב, וכתוצאה מכך הדם מתחיל לזרום בחזרה לתוך הרגל (Reflux).

לחץ הדם המוגבר בתוך הורידים גורם להתרחבות של הוריד ולייצור דליות, מה שהופך את הורידים השטחיים לכחולים, נפוחים, מפותלים ומסולסלים.

ברוב המקרים מדובר במחלה תורשתית המתבטאת בחולשה של דופן הוריד מילדות, דבר שגורם במשך השנים להתרחבות של הוריד ועליה בלחץ הדם התוך ורידי.

כמו כן עלייה בנפח הדם, הלחץ המופעל על הורידים באיזור הבטן והאגן והשינויים ההורמונליים בהריון מובילים, פעמים רבות, להיווצרות של דליות ורידים.

גיל מתקדם, עודף משקל, עמידה או ישיבה ממושכת מהווים גורמי סיכון נוספים. בנוסף, סיבות משניות כגון טראומה, חסימה בעקבות לחץ חיצוני, דלקת או פקקת בתוך הוריד יכולות לגרום להרחבה של מערכת הורידים השטחית ולהופעת דליות ברגליים.

דליות ורידים ברגליים יכולות לגרום לכאבים, נפיחות, כבדות, עייפות ברגליים, תחושת חום וגירוד מקומי. כאשר הכבדות, העייפות והכאבים חולפים בהרמת רגליים. במצבים בהם הורידים מתרחבים ומצטברת כמות דם גדולה ברגליים תהיה החמרה בסימפטומים. עקב כך, המצב מחמיר בעיקר במזג אוויר חם, אחרי סאונה, בערב בתום יום עבודה, בעמידה או בישיבה ובימים הראשונים של המחזור החודשי אצל נשים.

במקרים קשים ולא מטופלים עלולות להופיע גם בצקות, שינוי של צבע העור (פיגמנטציה), פקקת ודלקת ורידים (Thrombophlebitis),יובש והתקשות של העור (דרמטיטיס), דימום ופצעים קשי ריפוי (Ulcus cruris).

אבחון מחלת הדליות מתבצע דרך בדיקה רפואית ודרך בדיקת אולטראסאונד דופלקס של הורידים העמוקים והשטחיים. בדיקת הדופלקס בודקת את מבנה כלי הדם ואת תקינות זרימת הדם בהם. בעזרת הבדיקה ניתן לגלות חסימה במערכת הורידים העמוקה ומאפשרת הדגמה של רפלוקס על רקע אי-ספיקה של המסתמים במערכת הורידים השטחית.

הטיפול בדליות ורידים נעשה משתי סיבות: הפרעה אסתטית או בעיה רפואית כמו כאבים, נפיחות, כבדות, בצקות ברגליים וסיבוכים של המחלה. בחירת שיטת הטיפול מבוססת על הממצאים הקליניים, גיל, מקצוע ומצבו הבריאותי של המטופל.

טיפול שמרני (לא פולשני): מבוסס על הליכה, פעילות ספורטיבית, שימוש בחבישות או בגרביים אלסטיות (בדרך כלל דרגה 2), מניעה מעמידה או ישיבה ממושכת והרמת רגליים בזמן מנוחה. המטרה הינה הורדת הלחץ התוך ורידי ושיפור ניקוז הדם מהרגליים.

טיפול פולשני: המטרה של טיפול זה הינה מניעת זרימת הדם דרך הוריד השטחי הפגוע והעברת הדם לניקוז דרך מערכת הורידים העמוקה.

קיימות 4 שיטות להעלמת ורידים ברגליים:
ניתוח (Stripping): שיטת הטיפול הוותיקה ביותר (William Babcock, Philadelphia/USA 1907). בניתוח שולפים את וריד הספון והענפים המורחבים מהגוף דרך חתכים קטנים. ניתוח כזה מתבצע בהרדמה כללית או אפידורלית.
טיפולים אנדוטרמיים (בעזרת חום): לייזר, גלי רדיו (RF) או קיטור: מכניסים סיב לתוך וריד הספון והורסים את הרירית הפנימית שלו בעזרת החום שנוצר ובכך הוריד מתכווץ ונסגר.
טיפול בחומר מטרש (סקלירותרפיה): סגירת ורידים שטחיים דרך הזרקת חומר מטרש אשר הורס את הרירית הפנימית של הוריד וגורם לסגירתו. זו השיטה היחידה שמאפשרת טיפול בכל סוג של דליות ורידים ברגליים: העלמת ורידים גדולים דרך הזרקת קצף מונחית באולטראסאונד והעלמת נימים ודליות קטנות דרך הזרקת חומר נוזלי בריכוז נמוך. הטיפול מתבצע במרפאה, ללא צורך בהרדמה וללא הגבלה בשגרה ובתפקוד יומיומי אחרי הטיפול.
הזרקת דבק רפואי: טיפול חדשני המבוסס על הזרקת דבק רפואי לתוך הוריד על-מנת "להדביק" ולסגור את הוריד המורחב.

דליות ורידים ברגליים

ד"ר עבדאלכרים עומר

למידע נוסף וייעוץ השאיר/י פרטים

ההודעה נשלחה בהצלחה!

אצור איתך קשר בהקדם